**פוסט שני בסדרה במרווחים בין השורות
מעל גשר הירקון בפארק, צילום: נתלי תמיר
היא אמרה לי:
״תמצמצי בעיניים חזק
יתגלו לך החללים בין האותיות
שחוריםולבנים
נכנס יותר מידי אור
חשוך מידי
במרווחים בין האותיות״
מתחת לגשר הירקון בפארק, צילום: נתלי תמיר
טיפו- מה?
אני דיסלקטית בדיבור של מילים ארוכות, ועכשיו לימודים של 4 שנים, להבין מה משמעות האות וכיצד אני יכולה לעזור לה, או ליתר דיוק היא לי ולשאר העולם?!
שנה א' לימודי תקשורת חזותית, לא הצלחתי להבין מילה, אות, מרווח, סריף, סאן סריף, קוץ לא קוץ, אותיות אהו"י, חללים, אולי בכלל מהחלל החיצון, ובעיקר עננים של סימני שאלה?!
מה אני עושה פה, איך הסתבכתי עם דויד ופרנקריהל, הדסה וחיים?
בעתיד המרכאות יהפכו לחברות הכי טובות, סימני פיסוק, נקודותיים, ומספרים קופצים, יזיזו לי את המרווחים בעיניים.
מתחת לגשר הירקון בפארק | צילום: נתלי תמיר
גריד מודולרי
שנה ב' ללימודי התואר - רוני דרין המרצה והמאסטרית לטיפוגרפיה, מפחידה ולא ממש נחמדה. כך זה נראה בתור התחלה (היום אני מעריצה גדולה).
ניגשים לעבודת הקודש בהעתקת אותיות, צריכים לשים כפפות, אסור להביע התנגדות ו/או לסטות.
היא נתנה לנו תרגיל מסכם לסמסטר א' שנה ב': לצלם גריד מודלורי, וליצור קולאז' ממנו, במבנה של 6 פסקאות.
תגידו את האמת, הבנתם מה אני אמורה לעשות?
לא רק שלא הבנתי את המילה טיפוגרפיה, עכשיו נכנסו למערכה עוד שתי מילים עלומות: גריד ומודולרי.
התמזל מזלי, והחלטנו על הפוגה קצרה מהמהומה והתעלומה, טיסה זוגית לשיר שחלמתי על פראג.
התחלתי לצלם ללא הרף בנסיון נואש להבין מה הוא גריד (מדברת על לפני יותר מ17 שנים, גוגל או ויקפדיה עוד לא נולדו, האינטרנט היה בחיתולים והיו רק ספרים).
אישי היקר, מהנדס אזרחי במקצועו, הסביר לי כי גריד הוא מושג אשר מתאר פריסה על פני העיר כרשת של רחובות המצטלבים בזוויות היוצרים שתי וערב כמתווה לתכנון ערים.
גלינג גלינג, התחיל ליפול שם אסימון, ברחובות העיר פראג, המלאה בשתי וערב, מדרכות אבנים, קוביות, קוביות, באמצע מכסים של ביובים, מסותתים ועתיקים. כתובות בכל מקום. וזוויות שונות של חומרים נפגשים היוצרים מתווה מאוד ברור לעין ומסודר לעילה.
מתחת לגשר הירקון בפארק | צילום: נתלי תמיר
בחירת גופן
שם לראשונה היתה לי ההבנה, כי מעבר לאסתטיקה וועדות הקישוט שהצטרפתי בהתנדבות, יש משמעות לעיצוב. לבחירה ולמהות. כיצד אני בוחרת גופן, צורה של אות להעביר עולם ומלואו? וכמה כלים יש לנו בידיים בשביל להצליח לעשות זאת?
פעמים רבות, סידור האותיות והמילים בראשי, חתם גורלות של אנשים בליבי.
הוא סריפי עם קוצים "יתקע לך סכין בגב". היא ללא צורה ברורה עם מרווחים לא קבועים "חסרת אופי ויופי", הם לא נותנים אוויר אחד לשני "לא יחזיקו מעמד בכלל".
עולמי התמלא באותיות ומרווחים שונים, ובעיקר מילים אשר נקבעו ולא יכלו לזוז עוד לשום מקום.
המרווחים התחילו להתבלבל לאחר שהתגלו כמרמים בעין, אם מצמצמים ידנית את הריווח בין האותיות, אולי זה זיוף, או כיוון לשינוי חיובי.
האם הוא טבעי או מלאכותי, איך אדע מה המרווח הנכון לאותו מסר, נשימה, בן אדם ועולם. האם בסידור האותיות ועיצובן אני חותמת על גורלן?
צילום וידאו, עריכה, ועיצוב על ידי נתלי תמיר
חללי אותיות
כל כך הרבה שאלות ותהיות התחילו לעלות מן החללים בין לבין, וסידור האותיות, תחושה שאין לסמוך עליה שוב על המילה והאינטואציה הכל כך ברורה ויש שם חסימה גדולה.
שנים, לא שיניתי את דעתי על אנשים, בעיקר אם זה היה שלילי וחסר מרווחים עבורי.
היא "עירונית" לא מבינה מה זה לגור בקהילה במושב, לתרום מעצמה, להתערבב, לרכל ולהיות כמו כולם.
הוא "סנוב" לא אומר אפילו בוקר טוב.
הם "זרוקים" לא מקלחים את הילדים, והולכים יחפים כל החיים.
לכל בן אדם חדש/ישן הודבקה באוטמטית תגית מעוצבת מותאמת לגופן ולמה שהוא מעביר כלפי חוץ. ומרגע ההדבקה חתמתי את המרווח שלו בליבי.
הזאטוט הטיפוגרף שלי | צילום: נתלי תמיר
ריווח מאוזן
שנים לקח לי לקבל אנשים ששונים ממני. ממקום מושבי, בקהילה סגורה ודי קטנה, כולם בלי יוצא מן הכלל באו מאותו רקע ואותה שכבה.
כך היה גם בשיעורי טיפוגרפיה, גופנים שהם מחוץ לחוק, כתב יד, אריאל, וקטיפה. לעומת החברים הכי טובים שלי כדוגמת: אורון המנהיג, ולאחריו הוחלף באלף החברתי.
היתה לנו בכיתה סטודנטית שעלתה מרוסיה, מוכשרת על, ללא עוררין.
כאשר היו נותנים תרגילים טיפוגרפיים עם יד חופשית, היא בחרה בכל ה׳לא חוקיים׳, ויצאו לה עיצובים הכי מיוחדים. איך היא עושה את זה? לא הצלחתי להבין.
סיימתי את הלימודים, בהבנה חלקית על הגופן הנכון, ואיך החלל של האות משחק תפקיד בבחירתו.
שנים של חוסר הבנה, כי חשבתי שיש לי אינטואיציה גבוהה, תייגתי אנשים באוטמט. וחתמתי את המרווח.
כמה הפסדתי, נבגדתי, נדפקתי, והתאכזבתי. אך עדיין לא הצלחתי להבין את מהות העיצוב והמרווח בין האותיות והמילים.
כאשר הבנתי שהאינטואציה שלי משובשת, ולא משרתת, התחלתי לעשות עבודה עם עצמי, להפסיק לסמוך עליה בעיניים עצומות, ולהתחיל לפתוח את המרווח לדעות שונות.
התחלתי לחפש רק טוב באנשים, לפעמים אפילו בכוח, וכך גם באותיות ובגופנים השונים.
היא יש לה "חללים גדולים ומכילים" הוא "חד, וחכם מאוד" הם "שונים ומגניבים"
אני אוהבת עד היום, למצוא את המרווח הנכון והחיובי אצל כל אחת ואחד, לרדת למהות, ולא רק על פי חזות.
למצוא את הגופן הנכון, והאיזון בין האותיות והמילים.
תודה שהיית איתי במרווחים בין האותיות, אשמח שתכתבי לי בתגובות למטה, מהו המרווח הנכון עבורך?
רוצה לקבל פוסטים חדשים וטיפים ישירות למייל, מוזמנת להרשם.
המשך יום מרווח במיוחד.
שלך
נתלי
פינת התודות:
טובה מאיו, בלוגרית, נושמת במרווחים את ניו יורק, חברתי משכבר, מלמדת אותי כל פעם מחדש להשתמש במילה טובה מאוד. ולהתרחק ממילים גדולות ומיותרות, וביננו, בלעדיה כנראה שלא הייתם קוראים אותי במרווחים הנכונים.
דפנה דוד שמש, יזמית ובעלת המותג מיידלה, בלוגרית, חברה טובה וחדת קרן, נוצר לנו חיבור ראשוני בפרלמנט ולאחריו התעמק בין המרווחים המשותפים, אהבה אחת גדולה לטיפוגרפיה. העשירה את עולמי במושגים מעולמה כגון, כיסי אוויר, ומרווחי נשימה ועוד.
יעל רוזנוולד-יניב כותבת תוכן, סופרת, וסופר מוכשרת, אינדקס מהלך של מילים ואותיות, תחושות וצלילים.
העשירה את עולמי בספרות על טיפוגרפיה, וסאונד אשר מנוגן פה בסרטון המתאר מרווחים עבורה וכמובן עבורי.
עיצוב טיפוגרפי ועריכת הוידאו נעשו על ידי.
כל הצילומים צולמו על ידי באייפון se.
לקבלת פרטים על סדנת צילום בנייד, התבוננות על היופי סביבנו ובעיקר #מתחת לאף , שלחי לי פרטי קשר, ואחזור בהקדם :)