ראש כחול

November 11, 2016

 

ים כחול, סירה ונשר 

          שמש זהב אדום. 

                 עינים קטנות מסתכלות וחוקרות 
מציירות לי את כל העולם... 

               מתי כספי

 

*כל התמונות צולמו על ידי באייפון SE

 

 הזאטוט שלי ברגעי אושר וחיבור עם הים הגדול

 

 

מאז שעברתי לעיר הגדולה תל אביב מהכפר המכושף ציפורי

אין אחד שלא שואל אותי "אם אני לא מתגעגעת לירוק ולריח האדמה"?!

מי שמכיר אותי יודע כי אני חייבת לחוש את האדמה תחת רגליי ולנשום ירוק. 

כך חשבתי וגדלתי כל חיי.

כשעברנו לעיר הגדולה וחזרתי לרוץ לאורך הטיילת של חוף הים, 

הירוק והחום התחיל להתחלף אצלי למראה הכחול והחול.

 

אני כבר מתכוננת יום לפני, למפגש שלי עם הכחול, לריצה, לבריחה, למקום המפלט שלי.

שמה לי שעון מעורר (סתם, עובדת על עצמי - ממתי צריך שעון מעורר?! כשהזאטוט מעיר אותנו כל בוקר כבר ב.....)

מכינה את בגדי הריצה, מעדכנת את כל הבית יום מראש – ש"מחר אני יוצאת לריצה ויהי מה!" 

לא משנה שאני האחרונה שיוצאת מהבית אחרי: כריכים, החלפת חיתול, האכלה, האבסה, כלים, כובסת, תולה, מנקה ומה לא....מנפנפת את כולם החוצה ואז מעיפה מבט במראה בהתרגשות בפעם האחרונה לפני הפגישה שלי עם הכחול.

 

 

כחול בראש

בתקופה האחרונה אני מוצפת בהמון דברים חדשים ומרגשים, מלחיצים, מציפים וממלאים, שיוצרים אצלי כבדות, כהות, עצלות, דחיית משימות קשה ביותר ועוד.

 

 

אני יוצאת לריצה.... ואז הגוף מתחיל להתמלא עד שהכחול עולה לי לראש. הוא מאפשר לי לברוח למקום מפלט אני מתמלאת באוויר שוב דפיקות הלב מתחילות להאיץ (סביר להניח שגם בגלל כובד גופי והריצה שלי...) ואז לאחר 10 דקות, אני נפגשת איתו שוב, עם הכחול, הוא שובה אותי, עוטף אותי, מרגיע אותי, ממכר אותי לכחול, לצלילות שבו, לשקט, לעצירה מן המרוץ המטורף של החיים.

 

 

אני מרגישה כמו תינוק שרק מתחיל ללכת וחש את החול. מתרגש מכל דבר הכי קטן, עקבות של סרטן, צדפים, ציפורים נודדות מעולמות רחוקים ומשונים, שוניות שמתמלאות ומתרוקנות, מהשינוי היום יומי של הים.

 

אסור לעצור!

אחת הבעיות הקשות שלי עם הראש הכחול והסטייה הקשה הזו היא שכשאני רצה, אני רוצה את הכול מהכול.

ואז מתחילה לסטות מן המסלול.

אני רוצה:

- לרוץ לפחות 10- 7 ק״מ עד הנמל ובחזרה הביתה ללא עצירה

- לעשות יוגה כמו בקאמה סוטרה על חוף הים

- ללכת על החול יחפה

- להכנס למים הקרים והצלולים

- לשחות

- לחתור בסאפ

- להפגש עם מתי הדייג לשיחת חולין

- לקרוא ספר

- לתת למחשבות להישטף ממני ולהתמלא באנרגיות חדשות

וכל זה בשעה בודדה שהצלחתי לחלץ מהיום המטורף שיש לי.

 

אבל המלכודת הכחולה הקשה ביותר- עוד לפניכם...

איך אפשר לרוץ ולא לעצור לצלם???

מעטים המקרים שבהם אני מצליחה להשתלט על הראש הכחול ולעמוד במטרות שאני מציבה לעצמי ולא לסטות ממסלול הריצה.

אך זה היופי בבלוג ובצילום- שאני למעשה יכולה למכור לכן את כל הפנטזיות הכי כחולות שיש לי ולחזור למסלול החיים בכל רגע נתון :)

 

 

 

 

 

וכשאגיע אצחק על פס של אור צהוב ודק,

אני ניצחתי במשחק,

אני נמצאת עכשיו עמוק בתוך המים
ענבל פרלמוטר

 

 

 

 

 

ולסיום סיומת - תגליות מרעישות על עצמי בעקבות כתיבת הפוסט:

א. שיש לי מלא כחול בחיים נכון לעכשיו

ב. שהכחול והחול מתחלק לאהבה - שנאה / שחור - ולבן.

50% חולים עליו ולא יכולים בלעדיו - כמוני למשל.

50% נעשים חולים רק מהמחשבה של המגע של החול, ולהיות בו- עושה להם ממש מחלה :(

 

לאיזה חלק אתם משתייכים? ועד כמה אתם כחולים? כתבו לי.

 

 

 

אחרי 40 שנה כמעט שגדלתי בתבנית הירוקה והחומה תחת רגליי בכפר, הצלחתי להחליף את הסטייה הזאת מירוקה לכחולה שמאזנת אותי, ומשמשת אותי כל פעם מחדש    עד העונג הבא....

תודה שקראתם עד הסוף ומקווה שנהניתן מהראש הכחול שלי:)

 

 

שיהיה שבוע כחול במיוחד

 

שלכן 

נתלי 

 

_____________________________________________

אמנם אחרי הכל, אך לא פחות חשוב:
טיפים למציאת ציטוטים/שירים שמתאימים לתמונות

הרבה פעמים שואלים אותי איך אני מוצאת את המילים הנכונות לתאר את מה שצילמתי, הליהוק של הציטוט מחפה על המחסום הגדול שהיה לי בכתיבה כל השנים (מוזמנת לקרוא בהרחבה על המחסום שלי בפוסט מגלה עולם

פיתחתי שיטה קלה ביותר לליהוק ציטוטים/ שירים

 

1. אני חושבת על מילה / אסוציאציה ראשונית  שעולה לי מהתמונה.

לדוגמא - התמונה הזאת:

 

המילה הראשונה שעולה לי היא צדף

2. נכנסת לשירונט

 

3. מקלידה את המילה "צדף" ועושה חיפוש

    

4. בוחרת את השיר/ המילים הנכונות לי ביותר לאותה תחושה - פעולת העתק, הדבק.

 

5.תוצאה סופית: ליהוק מושלם לתמונה. 

  לא לשכוח כלל הכי חשוב- קרדיט לכותב המילים.

 

 

היית מחסיר פעימה של הדופק
וחוזר מהחול עף צדף חם           
ואומר שראית לים את האופק
ובחדר בוכה כי ראית -

את בדידות

שלמה ארצי                    

 

 


 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

#מתחת_לאף

אני נתלי ונעים לי מאוד להכיר אתכם,
בלוגרית. סקרנית. ויוצרת.
מנחה ומרצה סדנאות צילום בסמארטפון מתחת לאף בארץ ובחו״ל
להמשך קריאה

פוסטים אחרונים

Please reload

מוזמנים לעקוב אחריי באינסטגרם

לקריאת פוסטים קרובים 

Please reload

  נתלי תמיר  בלוגרית | סקרנית | יוצרת  

מתחת
לאף

  • Facebook - White Circle
  • Instagram - White Circle
  • Pinterest - White Circle

©  כל הזכויות שמורות לנתלי תמיר