כתבו עליי ומה שבינהם ...

כתבה באתר Xnet במדור מסע אישי | נגה שנער-שויער


כתבה ממגזין ״לאישה״ 4.9.17 על סדנת צילום בנייד שקיימתי במסע התעור-רות ברומניה עם רות רונן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מיטל שנרך, בלוגרית, שחושבת בצבעים, בניגודים, ועיצובים, כתבה פוסט על המעבר שלה לדרום, וכיצד הפריחה את השממה במדבר, דרום ירוק.

״אני יודעת למה אני קוראת אותו – כי גם אני עברתי מהעיר לכפר ובלי קשר מאוד מזדהה עם הרבה מהתכנים.

מה שמופלא בעיני אצל נתלי הם הצילומים המיוחדים שמלווים כל פוסט. (ומה שהופך אותם למופלאים יותר אגב, הם העובדה שהם נעשית כולם בסמארטפון שלה ולא במצלמה מקצועית).

יום אחד נתלי החליטה לאתגר אותי ( מהאתגרים האלה בפייסבוק ). האתגר היה "לצלם תמונה ללא מבנים וללא אנשים …" לקריאת הפוסט המלא דרום ירוק

 

טובה מאי, בלוגרית, שהכינוי בבית שלנו עבורה' הפך במיידי ל״מילה טובה מאוד״ היא מאוהבת בניו יורק, ובמילים פשוטות, מוכשרת על, וחברה טובה מאוד בפוסט שלה על אהבתה לניו יורק וגילוי הזוגיות המאוחרת שלה לצילום, New York calling.

״צדים תמונות של שחפים שממש לידינו עושים אמבטית בוקר בשלוליות, מתנערים, ממריאים ומציגים לנו תעופת ראווה מעל הנהר.
עפתי איתם במחשבות על שתי חברות, שיש להן ציפורים בראש רחל לבון ונתלי תמיר.״
לקריאת הפוסט המלא 
New York calling.

 

 

 

אסנת חן, בלוגרית ומאמנת משפחתית, חושבת כל הזמן כיצד להקל על החיים, להפוך אותם למהנים, משפחתיים, רחבים ורגועים, מפשטת מצבים, ושלבים שונים, כתבה פוסט על איך לצאת ממחסום בפוסט בתהליך אישי.

״קראתי פוסט של חברה יקרה בקבוצת הבלוגינג שלי, זה היה הפוסט של נתלי תמיר, פוסט אמיתי ומרגש, שנכתב ממש מהבטן ומהלב, ועלה בי רצון להגיב לה ולחזק אותה. ואז מתוך התגובה שכתבתי לה היא הגיעה, המילה, שהבהירה מה יהיה הנושא של הפוסט הזה.״ לקריאת הפוסט המלא על איך לצאת ממחסום 

 

יונית צוק, המאסטרית של הבלוגספרה, הקימה קהילות הכי גדולות בארץ של בלוגריות, למדתי אצלה בפרלמנט, היא גאיונית, חושבת, יוזמת, יוצרת, וכובשת עולמות שונים, כתבה פוסט שבו היא מסבירה איך למצוא את הקול שלך.
כשפתחתי את הבלוג הייתי בטוחה שאין לי קול בכלל. הוא התחיל לקבל תווים ומנגינה אחרי כמה פוסטים, אחרי שהבנתי שאני צריכה לכתוב יותר עמוק ופחות יפה ביי דה בוק. אחרי שהבנתי שיש מרווחים בי ששונים משל אחרים, התחלתי למצוא את המנגינה ששייכת רק לי" לקריאת הפוסט המלא 

 

שולי השלי, משוררת, בלוגרית, ומהווה לי השראה רבה, את שולי הכרתי בילדות, עם השנים התנתק הקשר ביננו, ובזכות הרשת, חודש הקשר ובגדול. שולי יוצרת, כותבת שירים, מלחינה, מצלמת, ומידי פעם כותבת בהשראת הצילומים שלי שירים.
״עברתי לעיר הגדולה
ומאז מחפשת, בתוך ההמולה
חיבור לאדמה, לחומר, למים
מזל שיש ים ומעליו פיסת שמיים.
בין צדפים וקונכיות 
בין זריחות לבין שקיעות
בין כחולים לירוקים
שוב חוזרת למשחקים
בצבע וצורה, בצילום, במילה
יוצרת מחדש, בארצי הקטנה...״ להמשך קריאת השיר

 

 

ויקי גורשטיין, בעלת הבלוג ״טעמים מקצה העולם״, היא גרה בשליחות בצ׳ילה, ודרכה אני חווה טעמים ומקומות שונים בעולם, היא חושפת בכל פוסט עוד ועוד אוצרות ואהבות משותפות, להמשך קריאה בפוסט ״ויסקי מוקצף״ .

״פסנתר – אני כל כך אוהבת לשמוע יצירות שמנוגנות על פסנתר (קראתם את הפוסט של נתלי תמיר שבו שומעים אותה מנגנת? פשוט מדהים. וגם בבלוג של איילת שירי יש פוסט מקסים שמלווה בקטע של פסנתר שפשוט משרה עלי רוגע). כאשר אנחנו רצים בסופי שבוע בבוקר יש בקצה הרחוב שלנו מישהו/מישהי שמנגנים בפסנתר ואני תמיד נעצרת למספר דקות להקשיב לנגינה.״ להמשך קריאת הפוסט המלא

 

עמנואלה בינר, בעלת הבלוג והמגזין 'מיס מנדלה' היא מגלה לנו פינות עבודה של נשים בארץ ובעולם, ומה שבינהם.
ממליצה בחום לעקוב אחריה והפינות שהיא מעלה מידי יום בפייסבוק.
הנה הפינת עבודה שלי (להמשך קריאה על עיצוב והכנת פינת ההשראה שלי) מופיעה אצלה, וגם אירחה אותי בבלוג שלה ברשימת קריאה ממולצת.

״את הפוסט פעימה של נתלי תמיר, קראתי כבר לפני כמה שבועות ולא הספקתי להכניס אותו אל רשימת הקריאה. מאוד אהבתי את הפוסט. אני חושבת שזה פוסט שכל אחת תמצא בו משהו אחר, אני מצאתי בו שקט ורוגע. והרבה רגש.״ להמשך קריאת הפוסט

 

נֹגה שנער-שויער, בעלת הבלוג סיפורי חיים, הזמינה אותי להתארח אצלה בבלוג בפינת 5 תמונות.

נגה מראיינת נשים מעוררות השראה עם סיפורי חיים יוצאי דופן.
לקריאה הראיון שלי בפינתה 5 תמונות.

״אוהבת לחבר בין עולמות שונים, בין העיר והכפר, עיצוב ופשטות הטבע, עתיק יומין לטכנולוגיות הכי חדישות. להתבונן, ללמד, ולעצב רגשות וחוויה, השראה ליופי שמסביבנו ממש מתחת לאף.״

להמשך קריאת הפוסט המלא

מיכל מונטג בעלת הבלוג playground מעצבת פנים, וכחולת יצירה וחומרים. עשתה לי הפתעה וכתבה עליי פוסט כחול ועמוק, מפרגן ומרגש.

״היא הציגה את עצמה: קוראים לי נתלי ב"ת",  וסיפרה שגדלה במושב רם און, ליד החור שבסרגל. מיד ה-GPS הפנימי שלי התעורר והתחיל לעבוד ולמקם אותה על המפה.

הסקרנות שלי גברה וגברה ושמות כמו "העמק" והישוב "ציפורי" מלאו את ראשי בצבעים וסיפורים.״ להמשך קריאת הפוסט המלא

ציפי לוין בעלת הבלוג ״מה יש לך גברת לוין״, אקלקטית לייף סטייל, תרבות, אומנות וסקרנות גדולה, עם אהבה משותפת לצילום ולעיר הגדולה תל אביב. כתבה פוסט חושפני, בו היא מתארת כחלק מהפוסט מה חוותה בסדנת צילום שלי בנייד.

״ * בסדנת הצילום של נתלי התבקשתי לבחור מילה ואחר כך לצלם אותה. 
בשלב נוסף בקשה מאתנו נתלי לבחור שיר שילווה את המילה הזו. 
בחרתי בשיר הנפלא של אהוד בנאי: 'כולם יודעים'.
בתמונה הימנית יש בית ראשון ופזמון מהשיר (את התמונה עם המילים שלחה לי נתלי)
והתמונה הימנית היא צילום שלי שנלווה למילה 'אהבה'.

להמשך קריאת הפוסט המלא

ומה שבינהם

הן בלוגריות, קולגות, ובעיקר השראה כותבות על המעבר בין הכפר אל העיר הגדולה ונהפוכו ובעיקר את מה שבינהם.

 

איילת שירי - בעלת הבלוג  ״כתיבה ביתית״ עשתה חילופי בתים, בין הדירה שלה בתל אביב ובית בכפר בציפורי, היה מרתק לחזור למחוזות ציפורי ביתי במשך 20 שנה ולקרוא מנוקדת מבט שונה לחלוטין. לקריאת הפוסט שלה ״לגבי הכלבים בשמחה נדאג להם״

גלית ברש - בעלת הבלוג  ״מילה שלי״ עשתה מעבר הפוך ממני, מן העיר הגדולה לכפר בעמק יזרעאל, היה כל כך שונה ודומה רק במהפך מושלם על ציר הזמן  לקריאת הפוסט ״סיפור חיי על קצה הזית״

 

 

 

כתבו עליי

פוסטים אחרונים

Please reload

מוזמנים לעקוב אחריי באינסטגרם

  נתלי תמיר  בלוגרית | סקרנית | יוצרת  

מתחת
לאף

  • Facebook - White Circle
  • Instagram - White Circle
  • Pinterest - White Circle

©  כל הזכויות שמורות לנתלי תמיר