top of page

נחיתה ממאדים


צילום #מתחת_לאף בנייד: נתלי תמיר

הר געש

בתקופה האחרונה אני קצת התעייפתי מעצמי, הראש לא מפסיק לעבוד ולייצר, כל החושים עובדים ללא הפסקה. מתייצבת אל משימת חלל "חייבת את הכול כאן ועכשיו״ וממריאה מכל מה שמבעבע מבפנים.

כשאני נוחתת חזרה מן החלל, אני חווה נחיתה כל כך קשה וכואבת, איפה אני ואיפה העולם.

אחרי שהרגשתי במאדים, מכל דבר שקרה שם בחוץ, והעיף אותי למעלה באדרנלין. עם הנחיתה בבית, עולים הצרכים הבסיסיים ביותר שיש לאדם הראשון: "אין מה לאכול", "אין לי חולצת בה"ס מכובסת", הפח גולש כמו לבה חמה לכל עבר, והכלים בכיור עוד שנייה הופכים למאובנים. נכנסת למערבולת רגשות, והר הגעש פורץ במלוא כוחו, כל מי שעובר לידי, חווה רעידת אדמה או התמוטטות אבנים והרים עד ליצירת מכתשים ורבים.

כל מה שנאמר אתמול, עכשיו פתאום נשבר עף אל החלל ונעלם חלליות רודפות אחריך... -רמי פורטיס-

צילום #מתחת_לאף בנייד: נתלי תמיר

סדקים

עד לכתיבת הפוסט הנוכחי, הייתי בטוחה שאימפולסיביות היא תכונה מאוד שלילית אצל בני האדם, ובעיקר אצלי.

לא הבנתי מה הקטע שלי באי יכולת לסיים דברים וישר לרוץ לבאים בתור. מיצוי מהיר והתפזרות.

תמיד הערצתי אנשים שמבצעים, שיש להם את היכולת ובעיקר את הסבלנות לעבור תהליכים ארוכים וממושכים, מתמידים ויהי מה.

מסודרים במחשבה ובפעולה, בעלי תבנית מאוד ברורה, מנהגים שחוזרים על עצמם, דרך חיים של הרגלים קבועים ובטוחים.

עושה רשימות, קובעת עם יועצים אסטרטגיים, מאמנים ואנשים שונים שילוו אותי, יתוו לי דרך ויכתבו לי תכנית עבודה לחיים נכונים ומוצלחים. הוצאתי מאות שקלים בחודש ושכנעתי את עצמי שרק אם אקשיב ואעשה אחד לאחד את מה שמבקשים, זה יקרה. ואכן התוצאות בטווח הקצר התחילו לצוץ כסימנים להצלחה. אך עם כל צעד קדימה, התחיל להווצר סדק במחשבה ובעשייה, התחלתי לזייף ולהמשיך לספר לכולם ובעיקר לעצמי, שרק סבלנות, התמדה וביצוע קפדני יביאו את התוצאה הרצויה

צילום #מתחת_לאף בנייד: נתלי תמיר

השבר הסורי אפריקאי

בשלבים מתקדמים, הייתי נשברת, ומספרת לכולם: למה אותו יועץ/מלווה/תכנית וואט אבר, לא יכולים לעבוד אצלי, עם רשימת תירוצים מפה עד למאדים. כיצד שוב פעם נכשלתי במשימה ולא הצלחתי להמריא אל החלל- תחושת כשלון אישית, עם שבר פנימי ומדמם. איך שוב לא הגעתי לקו הגמר והצלחתי להמריא לחלל. הצטברו בי שכבות רבות של משקעים שעם השנים התאבנו סביב תחושתי.

ניגון, צילום ועריכה: נתלי תמיר

שינוי פני השטח הייתי בוכה ימים ולילות על מר גורלי, שוב אני לא מצליחה למצוא את ייעודי, והכול כי אני לא מסוגלת להתחיל ולסיים, בתהליכים מובנים, צעד אחרי צעד אל הירח. הסדקים היו רחבים כל כך, שנהרות של בכי היו מחלחלים בין שכבות הצבע ומשנות את פני השטח.

אחרי ימים של נהרות שעברו בתוכי ויצאו החוצה, ראשי היה מתנקה מתחושות, ומתחיל להתמלא שוב ברעיונות, יזמויות ועוד.

חילחלה בי משמעותה של המילה ->'אימפולסיביות' שמקורה מהמילה 'אימפולס' = דחף.

גיליתי בעצמי דחף עצום, שרק רוצה לטרוף את העולם, לשייט קדימה במהירות האור, להוציא לפועל תוכניות גדולות, ולא להרגיש את הפחד, המהלך, השינוי, כי למי בכלל יש זמן לקלוט משהו אי שם בחלל.

מנסחת, מתכננת, מארגנת, מעצבת, ומפיצה לכל עבר בשמש. כמו שכוכב נופל במהירות, ותמיד יש פחד שלא נספיק לבקש את המשאלה, כך אני טסה לי ממשימה למשימה.

הדחף מלווה בתשוקה גדולה של אהבה לחיים, לחצי הכוס המלאה, ואדרנלין גבוהה עם פעימה מוגברת.

מתחילה למלא את יומי בעוד ובעוד דברים והכול קורה ממש #מתחת_לאף.

צילום #מתחת_לאף בנייד: נתלי תמיר

נחיתה ממאדים

לפני כמה חודשים, ישבתי עם חברת ילדות טובה מאוד, בהרצאה של אשת שיווק ידועה, חברתי כתבה: "אתם האימפולסיביים כאלו יצירתיים" ורק אז נחתתי לראשונה ממאדים, הבנתי שמרוב שהדחף חזק ממני כמעט בכל המקרים, הוא מקדם אותי ולא עוצר אותי, הוא מפקס אותי, ומארגן לי כמפת כוכבים את הדרך בה עליי לפעול. אני יודעת שאני לא פועלת על פי המקובל, בתבניות ותהליכים ממושכים. אבל בתחושתי, אני מגיעה למקומות חדשים על המאדים, שכף רגלו של אף אחד לא דרכה עליו.

ברור שיש נפילות, סדקים וכשלונות, אך בגלל מהירות הדברים שקורים, לעיתים קרובות אין זמן לדומם מנועים של חללית.

אחרי שטיילתי לי במאדים ובפלנטות אחרות, חזרתי שוב הביתה והבאתי את הממצאים.

לעיתים הנחיתה קשה, ורק אחרי שאני עושה סריקה לאחור ופעילות גופנית ממריצה כגון: ריצה או חתירה בסאפ. אני מתיישבת לי בנחת על הספה, ומדמיינת שוב איך הכול התחיל מפיצוץ הבועה בהר געש, שברים, סדקים, נהרות, והיווצרות דברים חדשים ומופלאים.

כן, לעיתים קרובות זה מעייף, הנחיתות קשות ומלוות בחבולות כואבות. יחד עם זאת לא יכולה לוותר על הטיסות לחלל כל פעם מחדש. מן דחף כזה, מוכר?!

צילום #מתחת_לאף בנייד: נתלי תמיר

תודה שהיית איתי בטיסה ובנחיתה מן החלל. אשמח שתכתבי לי בתגובות למטה, האם את אימפולסיבית או מאילו שצריכות לעבור תהליכים?

רוצה לקבל פוסטים חדשים ישירות למייל, עדכון על סדנאות ופעילויות #מתחת_לאף מוזמנת להרשם.

המשך יום מן החלל :)

שלך

נתלי

 

פינת המוזות והתודות:

דולב תמיר הזאטוט שלי, נולד לדור הסמארטפונים, חטף לי בגינה את הנייד והתחיל לצלם את עצמו בסלפי, בין השאר גם היה בחלל.

צילום #מתחת_לאף בנייד: דולב תמיר

ציפי לוין בלוגרית ״מה יש לך גברת לוין?״ כותבת, מצלמת, מעצבת ורב תחומית. מסקרת ומסקרנת, כותבת על העיר הגדולה, מהווה לי השראה גדולה ליום יום בתל אביב. נתנה כותרות לצילומים שלי מן הים: מכתש, לוע ועוד. ושלחה אותי שוב אל החלל :)

חלק ממשתתפות הסדנה שלי #מתחת _לאף: רוית גולן, עינת ארז קובילר, שרון ריגבי לוין, מיקי זיו, טל בר, אורית דהן דורפמן, שרון רונאי בן ארויה, סיגל מורדך, דני בר און, נורית לבנה, נורית פרוכטמן, אביגייל פרי, חן בר און.

חוו מנקודת מבט אישית את המילים והצילומים הבאים מן החלל:

 

קרדיטים:

טייסים של הטרקטורון המעופף (מבחינתי החללית): זהר דרורי ושרון גבריאל- תודה לכם שאתם מאפשרים לי כל פעם מחדש לטוס אל החלל. צילום וידאו ועריכה: נתלי תמיר צילום הוידאו והתמונות נעשו באייפון SE: נתלי תמיר עיצוב ועריכת הצילומים: נתלי תמיר ניתן לראות צילומים נוספים בסדרת החלל באינסטגרם תחת ההאשטג #מתחת_לאף יש לכם צילום שנעשה #מתחת_לאף, תייגו אותי בפייס או באינסטגרם

bottom of page