פחות סטרס, יותר חיבור: סדנת גיבוש בטבע לצוות Edwards בעמק המעיינות
יום גיבוש לצוות Edwards בעמק המעיינות. מים, טבע, מצלמת הנייד, והזמנה פשוטה להסתכל אחרת על מה שכבר מוכר.
רוב ימי העבודה שלנו עוברים מול מסכים, בחדרים סגורים, בין פגישה לפגישה. כולנו מרגישים שטבע עושה לנו טוב, אבל המחקר מראה שזה הרבה יותר מתחושה. וכשמוסיפים לזה צוות שיוצא יחד ומצלמה שמלמדת לשים לב, סדנת גיבוש בטבע הופכת לחוויה שמחברת בין אנשים, ובין אנשים למקום.
לצאת מהמשרד אל המים
עמק המעיינות הוא מקום שקל להתאהב בו. מים צלולים, עצים ואור שמשתנה כל הזמן. שכרנו קלאב קארים ויצאנו לסיור בחמישה צוותים. בכל עצירה הגענו לפינת חמד אחרת, ובכל אחת למדנו טכניקת צילום אחרת. הלכנו קצת במסלול הרטוב, נכנסנו למים להתרענן, ובעין שוקק גם הצטלמנו בצורה שאף אחד לא ציפה לה.
מה קורה לגוף כשיוצאים לטבע?
במחקר יפני רחב היקף נבדקו כ־280 משתתפים ב־24 יערות שונים. כשהם הלכו ביער לעומת סביבה עירונית, רמות הקורטיזול, הורמון הסטרס, ירדו בכמעט 16%, הדופק ירד, ומערכת העצבים עברה למצב רגוע יותר (Park ועמיתים, 2010).
וזה לא דורש חופשה ביער. מחקר על כמעט 20 אלף אנשים באנגליה מצא שמי שבילו לפחות שעתיים בשבוע בטבע דיווחו על בריאות ותחושת רווחה טובות יותר, ולא משנה אם השעתיים הגיעו ביציאה אחת או בכמה קצרות (White ועמיתים, 2019).
להפוך את הנייד ולשנות זווית
המשתתפים התכופפו אל המים, הסתכלו למעלה דרך העצים, הפכו את הנייד וגילו קומפוזיציות שלא היו שם רגע קודם. ואז המצלמה הופנתה אל האנשים עצמם: מעגל של קולגות, שמיים מעל, ומבט מלמטה למעלה. פתאום מי שעובד לידך כל יום נראה אחרת.
זה הבסיס של מתחת לאף. שינוי קטן בזווית הצילום פותח אפשרות לראות אחרת את הסביבה ואת האנשים שלצדנו.
מיה אמיתי בוקר מ־Edwards כתבה אחרי הסדנה:
״הפתיע אותי לגלות כמה אפשר לראות ולחוות דברים מוכרים מהיומיום בצורה אחרת לגמרי דרך עדשת המצלמה. הסדנה הצליחה לקחת אותנו למקומות לא צפויים, לשים לב לפרטים הקטנים ולראות את הסביבה בעיניים חדשות. הכול נעשה בצורה מקצועית, נעימה ומדויקת, עם הרבה יצירתיות וכיף.״
למה דווקא טבע ומצלמה?
חוקרים מאוניברסיטת מישיגן מצאו שאחרי הליכה בטבע, הזיכרון והקשב של המשתתפים השתפרו בכ־20%, ואחרי הליכה ברחובות העיר לא נמצא שיפור (Berman ועמיתים, 2008). ההסבר: הטבע מושך את תשומת הלב בעדינות, ונותן למוח שעובד כל היום בריכוז מאומץ לנוח ולהתאושש.
ומה עם הנייד? לא אמור להפריע? במחקר מסקוטלנד יצאו סטודנטים להליכה קצרה בטבע עירוני והתבקשו לשים לב לדברים יפים, וחלקם גם תיעדו אותם בנייד. ההליכה חיזקה את תחושת החיבור לטבע, והצילום לא פגע בה (Barrable ו־ Booth, 2020). הנייד לא חייב לנתק אותנו מהמקום. כשמשתמשים בו כדי לשים לב, הוא הופך לכלי שמחדד את המבט.
ויש עוד ממצא שאני אוהבת במיוחד. במחקר מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו יצאו המשתתפים במשך שמונה שבועות ל״הליכות פליאה״, שבהן התבקשו לחפש דברים שמעוררים בהם התפעלות. הם דיווחו על יותר רגשות חיוביים, הכרת תודה וחמלה. ובסלפי שצילמו לאורך הדרך הם תפסו פחות מקום בפריים, הנוף תפס יותר, והחיוך התרחב (Sturm ועמיתים, 2020).
טבע שמחבר בין אנשים
וכאן נכנס הגיבוש. בסדרת מחקרים מאוניברסיטת ברקלי, אנשים שצפו בתמונות של טבע יפה במיוחד היו נדיבים יותר ונתנו יותר אמון באחרים, וכשהיו בחדר צמחים יפים, הם נטו יותר לעזור (Zhang ועמיתים, 2014).
זה בדיוק מה שקורה בשטח. כשמחפשים יחד את היופי במים, בשורשים ובאור, וכשמצלמים זה את זה מזווית אחרת, משהו נפתח. אנשים שעובדים יחד כל יום פתאום רואים אחד את השני אחרת.
הסדנה נגמרה. המבט החדש רק מתחיל
את הרגעים האלה אפשר לקחת גם ליום העבודה הבא: להרים מבט, לשים לב למשהו קטן ולתת מקום לעוד נקודת מבט.
למה סדנת צילום בנייד מתאימה ליום גיבוש בטבע?
בלי ציוד. כל מה שצריך זה טלפון נייד.
לכל גודל קבוצה. המבנה, התרגילים והקצב מותאמים לקבוצה.
בכל מקום. במעיינות, ביער, במלון או בשטח פתוח, בארץ ובעולם.
זיכרון שנשאר. כל משתתף יוצא עם תמונות שצילם בעצמו.
מה הלקוחות מספרים
״שהייתה זו סדנה באמת מיוחדת, שונה ומרעננת. גם מקצועית וגם פשוט כיפית. נתלי הייתה נעימה, איכותית ומקצוענית מאוד, והצליחה ליצור אווירה מעולה ולחבר את כולם לחוויה. בהחלט משהו שהייתי ממליצה לחברים לנסות, במיוחד למי שמחפש פעילות קצת אחרת ומיוחדת.״
מיה אמיתי בוקר, Edwards
מחפשים סדנת גיבוש שתוציא את הצוות מהשגרה?
אני בונה סדנאות חווייתיות לצוותים ולארגונים, בהתאמה לקבוצה, למקום ולמטרה. סדנאות צילום בנייד, סטוריטלינג והיפוך נקודת המבט, בטבע, במשרד או בכל מקום אחר, בארץ ובעולם.
ספרו לי על הצוות שלכם, ונמצא יחד את הסדנה שתתאים לכם.
תגובות