החיים שלנו תותים

"לא תקפאי ככה מקור?" אמר קול גברי מאחורי.

השעה היתה שעת לילה מאוחרת, קור כלבים בחוץ, אני מנסה להבין את מנעול האופניים שלי.

יצאתי בדיוק מהרצאתה של מירי בלקין במכללת לווינסקי.

המילים שלה מההרצאה עדיין הדהדו חזק בראשי, "אם יש משהו קטן וטוב שאתם יכולים לעשות, תעשו."

סרט אימה

חשבתי מה כבר יכול להיות, אנחנו לא בסרט "תעבירי את זה הלאה" ובכלל אנשים לא מבינים מה זה טוב. כולם שקועים בחדשות ובעוולות העולם.

ואז קולו שוב העיר אותי ממחשבותיי "נו יאללה, תעלי את האופניים לאוטובוס, אקח אותך לאן שאת צריכה."

הפעם הסתובבתי, בוחנת כיצד אני נחלצת מהסיפור הזה ומריצה את כל סרטי האימה האפשריים בראש.

הסוללה כמו תמיד, במצב 10%, אדומה וצועקת מולי 'אני הולכת למות'.

החלטתי לנסות ללכת עם הלב. אולי באמת עומד מולי אדם שרק רוצה לסיים את היומית, ולעשות למישהו טוב על הלב.

העליתי את האופניים לאוטובוס, קשרתי אותם ובאתי לשלם לנהג, בכל זאת הוא לוקח אותי לביתי בשעה כה מאוחרת וסגרירית.

הוא סירב בכל תוקף, ולרגע שוב חזרו אלי סרטי האימה, אולי הוא לא רוצה להשאיר עקבות?

רק אחרי שעברנו עוד תחנת אוטובוס, שם ראה עוד כמה אנשים בודדים ועצר להם, הבנתי שאני באמת בידיים טובות.

׳ארוכת הרגליים׳ שלי מאושרת מכמויות התותים בחוות התותים של מש׳ פטקין

15 דקות של תהילה

אמרתי לו שאין עוד הרבה אנשים כמוהו במדינת תל אביב ובכלל.

הוא סיפר לי שבאחת הנסיעות, עלתה בחורה צעירה וסיפרה לו שהיא זמרת מתחילה.

הוא מיד הריץ את שיריה ביו טיוב, הכריז ברמקול על סיפורה ולא היה אחד שלא התרגש מקולה.

סיון לזר

הנה גם תורי הגיע לרדת, אני אומרת לו עוד תודה, לוקחת את האופניים ונזכרת ששכחתי לצלם, מזל שהצלחתי לחלץ את שמו בשנייה האחרונה - רונן יעקב.

אנשים טובים באמצע הדרך

חזרתי הביתה עם המחשבה, שבכל מקום יש כנראה אנשים טובים בעיר, בכפר ומה שבינהם.

אולי אני 'תמימה' / 'טרייה' / לא מכירה/ לא מבינה/ אפילו קצת סתומה (בעיקר באף)

לא משנה לי כלל וכלל. אני מאמינה באדם, בטוב, בנשמה, שמקיפה אותי סביבי, ואני אותה.

יש לנו את הבחירה לקום עם חיוך ולדעת שמספיק משהו קטן כדי לשנות למישהו עולם ומלואו.

ולהפוך את החיים שלו ושלך לתותים.

"וממש כמו צמחי הבר הבודדים הם עוצרים תמיד את החולות הנודדים הרקיע מתבהר, וכבר אפשר לראות אנשים על אם הדרך מחכים לאות אנשים טובים..."

-נעמי שמר-

אם הגעת עד לכאן. אני מודה לך, עבורי זה לא מובן מאליו.

אשמח שתשתפי אותי בתגובות למטה, על סיפורים או מעשים טובים שקרו לך בקטנה.

רוצה לקבל פוסטים חדשים וטיפים ישירות למייל, מוזמנת להרשם.

שלך

נתלי

---

*כל הצילומים צולמו על ידי באייפון 5s בחוות תותים של אורי פטקין במושב ישע (הם חברים טובים מאוד שלנו - אך אני לא משוחדת כלל וכלל), אפשר להגיע בימי שבת בעונה, לקטיף תותים תלויים ומבטיחה לכם, שתותים כה טעימים, לא תפגשו בשום מקום בעולם, כל הנשמה מוכנסת בכל תות ותות עם המון אהבה ומסירות.