מגלה עולם

October 21, 2016

 כל התמונות צולמו על ידי באייפון 5*

"אתה לעולם לא תוכל לחצות את    

                            האוקיינוס 

                        עד שיהיה לך את האומץ לאבד את מראה

                          החוף."

                         (כריסטופר קולומבוס)

 

אחרי שסיימתי לחפש את הבשורה החדשה

 

אני מוצאת את עצמי בזמן הריצות שלי בים, חושבת ללא סוף כיצד להעביר לאחרים את החושים, ריחות, טעמים, מגע, אור וצבע, ובעיקר את מה שאני רואה במשקפיים הוורודות שלי (חבר טוב שלי לא מזמן הכתיר אותי בשם "שגרירת אופטימיות")

אני חשה כי אני מגלה עולמות חדשים ושונים ממה שהיה מוכר ובטוח לי, אשר אוצרים בתוכם מקומות חבויים ונסתרים חלקם פיזיים וחלקם בבפנוכו עמוק עמוק אצלי.

 

מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי משבשת מילים בדיבור.

אמא שלי תמיד מספרת ב״גאווה״ כי הייתי ממש מצחיקה בשיבוש מילים שלי ....

סמטוט - סמרטוט

שורליים - ירושלים

מילחת - מיקלחת

איצפלודה- אינציקלופדיה

עד שיום אחד לקחה אותי לרופאה - והיא אמרה לה בטוב ליבה וברוב ״חוכמתה״- לתת לי לשתות חלב עם דבש, מה הקשר? בירה נשר! 

מתוך רשימה שאמא שלי שמרה מאז שאני בת 5 באלבום

 

בגלל שכל הזמן היו צוחקים/יורדים עליי במשפחה - דבר הנמשך עד היום אגב, (לא אסגיר שמות) רק אל תבקשו ממני להגיד  סטטוסקופ

 

 

נוצרו לי כמו לכל אחד אחר, שריטות רבות בעניין, לא זוכרת שהרבתי לדבר או לכתוב.

והחלטתי עם עצמי שיש לי דיסלקציה בדיבור!

מעולם לא ניסיתי להתגבר על כך, לא היו אז טיפולים בתחום, ונשארתי עם לקויות רבות  כתוצאה מכך, כגון: פחד במה מטורף, מחסום בקליטת שפות - אם אצטרך להגיד /לדבר/להרצות באנגלית אי פעם, כנראה שאמות כמה פעמים לפני.

 

הכרזתי בראש חוצות בפני עצמי ובפני העולם, כי אני בן אדם של עיצוב, חזות, מציירת, משרבטת, רק לא וורבלית, אם זה בכתיבה או בדיבור.

 

 די שתקתי כמו דג

 

זה התחיל להתבשל עם ההריון של הבוטן בעיקר לקראת הסוף, שהתחלתי להתחבר לעצמי, לסימנים שמסביבי ועם הלידה של הזאטוט זה התעצם, הסרתי עוד קליפות ועוד קליפות ממני ובעיקר מבפנכו, התחלתי לצלם כמו משוגעת ולהעלות פוסטים כמו מטורפת... (בטוחה שהרבה חברים ניתקו איתי קשר על החפירות הרבות...אבל המשכתי בשלי למזלי) 

 

 

יום אחד (בערך לפני חודש וחצי) ישבתי עם חברה יקרה בגינה, והיא שאלה אותי בשיא התמימות למה אני לא פותחת בלוג, הנהנתי ואמרתי כי זה עלה לי כמה פעמים, אבל ישר ביטלתי זאת כי אני הרי ממש לא יודעת לכתוב.

כתיבה עילגת ודיבור משובש יש לי, איך אאעלה בלוג?! אז אותה חברה יקרה אמרה לי ״מה הבעיה תלמדי, או שתשתפי פעולה, ודווקא ממה שראיתי בפוסטים שלך בפייסבוק- יש לך יכולת כתיבה לא רעה בכלל.״

הפעם גיחכתי לעצמי או על עצמי, ונפרדנו לשלום, אם רק היתה יודעת איזה משקל היתה להצעה/רעיון שלה :)

 

 

 

כבר באותו הלילה נרשמתי בצורה הכי אינטואטיבית ולא מתוכננת לפרלמנט של יונית צוק.

ואז קיבלתי את הפוש הנוסף: לקראת לימודי הפרלמנט, כתבתי ליונית צוק "מקווה שאני לא צריכה בלוג לתחילת הלימודים" השיבה לי במיידי- ״כי עלינו להפגש לפגישת אסטרטגייה והפילה עליי ...

פצצה

 ״רצוי לפתוח בבלוג לפני תחילת הלימודים״.

על מה ולמה? לא היה לי מושג.. הרגשתי מהלכת על הירח, במקום בו אני זרה לחלוטין, ואני לא מוצאת את השפה בה עליי לדבר.

 

אבל איכשהו זה התחיל להניע את המנועים וההתרגשות שבדבר. בצורה הכי טבעית החלטתי כי מאחר ובלוג הוא יומן אישי אינטרנטי - אכתוב בו על החוויות שאני חווה בין המעבר מהכפר לעיר ובעיקר על מה שבינהם.

 ובום

 

יצאתי לדרך, הרבה יותר מהר ממה שחשבתי, הרבה יותר מפחיד ממה שחלמתי, והכי הכי מרגש ממה שפינטזתי. כמו לידה שקוראת בדרך כלל רק בחלומות, מהירה ביותר ובלי משככי כאבים. (הם הגיעו לאחר הלידה, עם בעיות טכניות וכמה התקפי לב קלים, כנראה שזה התפרים...ובעיקר מה שבינהם)

 

 

התחלתי לגלות עולם ומלואו ויצאתי מהארון/ מהמגירה עם 

הצורך לכתוב - שמעולם לא היה לי- בטח לא בקול רם, בטח לא  בחשיפה כזאת.

 

לזקק את המילים ולדייק אותם מעבור לתמונות ולוויז׳ואל 

(קילפתי עוד קליפות נוספות בסדנה שעברתי עם תמרי ניתן לקרוא בהרחבה בפוסט יש לי ציפור קטנה בלב לקריאה בהרחבה על הסדנה לחצי כאן 

- כל הימים, כל הימים

                   חולמת אני על כובע קסמים.

כובע קטן, מקושט נוצה,

העושה כל מה שאני רוצה.

 

אחבוש אותו ואומר, למשל:

"כובע, עשה שאני אגדל!"

 

לאה גולדברג

 

תמרי השאירה אצלי משקל כה רב למילה הכתובה, שהתאהבתי במילה וגם בתמרי מודה.

נפתח אצלי ערוץ לכתיבה- שברור לי שיש לי עוד כה רבות ללמוד, אבל הוסרה הקליפה של הפחד והמחסום שהיה לי כמעט 40 שנה.

.מהלכת על הירח בחשש אבל כמו צעד ראשון, עוד אחד ועוד אחד עד שאלמד  

 

 

ולסיום סיומת טיפים ליצירת אפקטים בתמונות של סמארטפון

 

אני משתמשת באייפון 5.s ומצלמת רק איתו - הורדתי אפליקציה שנקראת InstaEditor  

 

אפליקציית InstaEditor  יתרונות וחסרונות:

  •  + InstaEditor דומה לאפקטים של אינסטגרם - היתרון הוא בניגוד לאינסטגרם שלא כל תמונה שאני עושה עליה עיבוד חייבת להעלות לרשת- אפשר לשמור בקלות באלבום תמונות של הנייד שלכם.
     

  • - המינוס הגדול שהוא תקף כמעט לכל האפליקציות לעיבודי תמונות- אם רוצים להשתמש בתמונה, להדפיס אותה או להגדיל אותה- האפליקציה מורידה משמעותית את איכות התמונה, ואי אפשר להדפיס- אפילו באלבומי לופה היא יוצאת מפוקסלת לגמרי- אומרת מנסיון :(, אז תקחו את זה בחשבון- זה חסרון גדול.

  • + מקפיצה את הצבעוניות של התמונה משמעותית בלחיצת כפתור קלה- לא מצריך פוטשופ או כישורים מיוחדים, וכאילו אפליקציות אהובות עליי במיוחד.

 

הוראות להוספת צבע- ובעיקר להקפיץ את התמונה:

 

 

מי שרוצה לקבל את ההוראות לעיבוד תמונות באפליקציה במייל - בגרסה להדפסה מוזמנת לשלוח לי במייל

 

 

מאחלת לתחילת שבוע נהדר ומציאת קו המשווה

 

תכתבו לי, מהי הסרת הקליפה שלכם?

 

שלכם

נתלי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

#מתחת_לאף

אני נתלי ונעים לי מאוד להכיר אתכם,
בלוגרית. סקרנית. ויוצרת.
מנחה ומרצה סדנאות צילום בסמארטפון מתחת לאף בארץ ובחו״ל
להמשך קריאה

פוסטים אחרונים

Please reload

מוזמנים לעקוב אחריי באינסטגרם

לקריאת פוסטים קרובים 

Please reload

  נתלי תמיר  צלמת בנייד | סקרנית | יוצרת  

מתחת
לאף

  • Facebook - White Circle
  • Instagram - White Circle
  • Pinterest - White Circle

©  כל הזכויות שמורות לנתלי תמיר